פרשת שבוע
"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם, לבית אבותם..." (במדבר א'/ב').
"אמר רבי פנחס אמר רבי אידי: מאי דכתיב בראש הספר 'שאו את ראש'? 'רוממו את ראש', 'גדלו את ראש' לא נאמר, אלא 'שאו את ראש'? כאדם שאומר לקוסטינר 'סב רישיה דפלן'" (במדבר רבה א'/ט').
רבי פנחס מתייחס לביטוי "שאו את ראש" בשם רבי אידי ושואל מדוע השתמש הכתוב במלה "שאו" ולא בביטוי "רוממו", "גדלו" או "ספרו" לציון המפקד שיש לערוך כדי למנות את בני ישראל? רבי פנחס משווה את הדבר לאדם האומר לקוסטינר (לתליין): "טול את ראשו של פלוני מעליו".
לביטוי "שאו את ראש" משמעות כפולה, המנוגדת זו לזו: מצד אחד, משמעות חיובית - מלשון התנשאות ורוממותומצד שני, משמעות שלילית - הסרת הראש - מוות. את זאת ניתן לראות בברור בפתרון חלומות שר המשקים ושר האופים בבית האסורים במצרים ע"י יוסף. יוסף אמר לשניהם: "בעוד שלושת ימים ישא פרעה את ראשך..." (בראשית מ'), אלא שבהמשך הפסוק קיים ההבדל המסביר גורל השונה: לשר המשקים אמר יוסף: "...ישא פרעה את ראשך, והשיבך על כנך..." (מ'/יג'), ואילו לשר האופים אמר: "...ישא פרעה את ראשך מעליך, ותלה אותך על עץ..." (מ'/יט').
אם כן, כיצד ניתן לפרש נכון את הביטוי "שאו את ראש כל עדת בני ישראל"? המדרש עונה על כך, בהסתמך על דברי יוסף בפתרון החלומות ואומר: "כאן נתן רמז למשה: 'שאו את ראש' שאם יזכו יעלו לגדולה כמה דכתיב ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך, ואם לא יזכו ימותו כולם כמה דכתיב: ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ". מכאן, שבצווי "שאו את ראש כל עדת בני ישראל" נתן הקב"ה למשה רמז לעתיד עם ישראל: אם ירבו במעשים טובים - יזכו ויעלו לגדולה, אך אם לא תהיינה להם זכויות - עלולים הם למות במדבר.
הזכויות, תלויות הן במעשים העכשוויים והן ב"זכות אבות", כפי שמסביר השל"ה הקדוש (רבי' ישעיהו הלוי הורוביץ): פעמים זכות האבות משמשת כזכות לדורות הבאים ופעמים זכות האבות משמשת כ"כתב אישום". הכל תלוי במעשינו העכשוויים: אם מעשינו מעידים על המשכיות הדורות ואנו הולכים בדרכי אבות, הרי ש"זכות אבות" עומד לימיננו ועוזרת לנו. אך, אם חלילה, נסטה מן הדרך בה הובילו אותנו אבותינו ונפנה עורף למורשת אבות, תשמש "זכות האבות" כ"קטגור" האומר: 'התנהגותך מביישת את הוריך'.
כך, גם בפרשתנו: ה' פונה אל משה ואומר לו "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם...". כלומר: עליכם להקפיד להיות בעלי זכויות במעשיכם, אל תנתקו את הזהות והמורשת היהודית שקיבלתם במשפחה, בבית אבא. אם תמשיכו את שושלת האבות, תעמוד לזכותכם גם "זכות אבות" ותהיו נישאים ומרוממים בכל המובנים.
דוד דרומר
