פרשת השבוע
מבחינת היקף סיפור חייו, הרי רוב חומש "בראשית" מוקדש ליעקב, הלוא הוא ישראל. יעקב הנחשב "בית", הוא אבי העם היהודי, הוא עסוק כל הזמן בבניית הדורות הבאים. יעקב ממשיך דרכו של יצחק אביו ושל סבו אברהם - אבי היהדות. דמותו וחייו המרתקים והמעניינים מפורטים היטב בחומש בראשית. את כל הישגיו, בניית ביתו, עושרו ובניינו הוא השיג במאמצים רבים, בהתגברות על מכשולים וקשיים. יעקב ראוי לרשת את הארץ ולממש את ההבטחה של בורא עולם לאברהם אבינו. הקב"ה מתגלה ליעקב שלוש פעמים בחלום: בדרכו אל הגולה, בשובו מן הגולה עם משפחתו הענפה, ובעת רדתו למצרים בסוף ימיו.
יעקב כ"איש תם יושב אהלים" גדל מתוך לימוד וחכמה ולמרות כל הקשיים בחייו הוא מצליח לבנות בית נאמן לעם היהודי המבהיר לנו שלכל אדם אישיות משלו, תכונות אופי והתנהגות המאפיינת את דמותו ותכונותיו. יצחק אביו מתייחס לכל אחד מבניו ביחס המתאים לו, שהרי, לכל אחד מהם היה אופי שונה מאחיו. מכאן אנו לומדים שיש לנהוג עפ"י הכלל: "חנוך לנער על פי דרכו", כל אחד זכאי לכלים חינוכיים המתאימים לו.
יעקב ועשו בפרשתנו מסמלים דמויות שונות אחד מן השני, מבחינת האמונות והתרבויות. יעקב מלמדנו בכל דרכיו, שאין מקבלים מתנות חינם, יש לעמול קשה בחיים כדי להגיע להישגים, יש להפעיל מוח יצירתי ואמונה שניתן להצליח אם חושבים נכון ואיכותי.
גידולם של יעקב ועשו בבית יצחק ורבקה מבהירים לנו גם כן את השוני הקיים בילדים שלנו. שני הבנים מייצגים שני יסודות שונים בביתם. עשו ייצג את הכוח החומרי ויעקב את הכוח הרוחני. ברור לנו מאז ועד היום שיש צורך בשני הכוחות הללו כדי להקים אומה ולחיות כדבעי. חשוב מאוד שיהא שילוב ושיתוף ביניהם. ברור לכולנו שיש נטיה טבעית של כל אחד מהילדים לעסוק בדברים שונים אך עלינו מוטלת החובה ללמדם את שני התחומים: הרוח והחומר.
נאמר על יעקב: "איש תם יושב אהלים", איש ישר והגון המלא רוחניות, הלומד כל הזמן, כדי לחדד את מוחו התורני. הנביא מיכה מציין: "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם". "האמת" היא התכונה המייחדת את יעקב, תכונה המבטאת קיום חובה או הבטחה - הבטחות יש לקיים.
תורת ישראל היא אמיתית ונצחית, היא לא משתנה. המציאות לעומתה משתנה כל הזמן. יעקב נחשב לאיש תורה, איש אמת. לימוד התורה החדיר בו אופי של אמת. התשתית הבסיסית והיצוקה של העם היהודי, של תורת ישראל, בנויה על "תתן אמת ליעקב".
חובה עלינו הורים ומורים לחנך את ילדינו מקטנותם בהחדרת "האמת". לתקן אותם כל הזמן, כדי שה"אמת" תהפוך לאופי מוטמע בתוכם. הניסיון מראה ומדגיש כי מי שמרגיל עצמו להיות "איש אמת" ולא לסטות מן האמת יקשה עליו לחטוא ולשקר. "איש אמת" הוא אדם ישר, נמרץ, מאתגר ואיתן. איש אמת מקיים המצוות מתוך אהבה כנה, שאינה תלויה בדבר. איש אמת מגיע בסופו של דבר להישגים ולתוצאות מרשימות, מתוך התמדה ומאמץ אמיתי, והוא מפתח חיי חברה המושתתים על הציווי: "ואהבת לרעך כמוך".
ד"ר יחיאל שרמן
משלי שלמה
"מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע. מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי. אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה, תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם. גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר, אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ. אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה, ה' עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם. אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן-תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם. רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה, וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל. יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת. לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר, וּבְעַד נכרים (נָכְרִיָּה) חַבְלֵהוּ. עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ. מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה. גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב". (משלי כ'/ח'-יט')
"מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע" - המלך, שופט הצדק, מבריח במבטו את הרשע.
"מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי - מי יכול להעיד על עצמו שהוא זך, טהור ונקי מכל חטא?
"אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה, תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם" - מידות ומשקלות שונים ולא אחידים שברשות האדם הם תועבת ה' כפגם מוסרי מן המעלה הראשונה, בערכי היושר, הצדק והאמת.
"גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר, אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ" - אופי זה אופי: גם במשחקי ילדים ניתן להכיר באופיו של הילד, אם יהיה זך ויפעל ביושר פועלו כשיגדל.
"אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה, ה' עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם" - האוזן שומעת את הדברים והעין הרואה, המתבוננת, מבחינה בכל דבר. ה' עשה גם את האדם וגם את כלי בינתו כדי שישתמש בהם למעשים טובים, שפועלו יהיה זך וישר כפי שנאמר בפסוק הקודם.
"אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן-תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" - אל תתעצל ותאהב לישון הרבה פן תתרושש, תיעשה רש מלשבת בבטלה ולא להתפרנס. פקח עיניך מן השינה ותבין שכדי לחיות צריך לעבוד ולהתפרנס ואז תשבע לחם - יהיה לך אוכל לשובע, במשמעות של תתפרנס בכבוד.
"רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה, וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל" - יש קונה המזלזל בסחורה המוצעת לו כדי להפחית את מחירה. אבל לאחר שקנה הסחורה הולך לו להנאתו ומתפאר שקנה חפץ טוב במחיר מועט.
"יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת" - יש בעולם זהב ופנינים שערכם רב, אולם היקר האמיתי מכל הן "שפתי דעת" - דברים חכמים שיסודם בחכמה ותבונה.
"לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר, וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ" - השופט מרשה למלווה לקחת את בגדי הערב בעבוט (במשכון) כי הוא ערב עבור אדם זר שאינו מישראל, שלא פרע חובו למלווה. לכן "חבלהו" - עקל את בגדי הערב במשכון ותחזיק אותם כאילו הם קשורים היטב בחבל. הערבות כאן היא לפי הכתיב לנוכרים ולא הקרי לנוכריה, שהיא פורקת עול מוסרי.
"עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ" - הלחם, כינוי לפרנסה שבאה בדרך לא אמיתית, יהיו בפיו כחצץ, כרסיסי אבנים.
"מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה" - ניתן לכונן וליישם מחשבות באמצעות עצה טובה, אסטרטגית ויעילה. באותה מידה, באמצעות תחבולות, תכסיסים הנובעים ממחשבות מעמיקות ביותר, ניתן להילחם בהצלחה באויב החיצוני והפנימי: הזולת והאדם עצמו, אם הוא לא מכלכל את מעשיו בתבונה ואינו מצליח לשלוט ביצרו.
"גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב" - אל תתחבר ותתיידד עם מי שמגלה לך סודות של אחרים. וכן אל תהיה מעורה עם פטפטן, שהוא כמו רכלן העובר על צו בתורה: "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא י"ט/טז').
מסקנה:
על האדם לעשות חשבון נפש ולהיות אמיתי, זך וישר, היודע לשמור פיו ולשונו ולא לרכל. יש להשיג דברים רק ביושר ולדבוק בהתנהגות ישרה של חסד ואמת, תוך מציאת איזון נכון בין הרצוי למצוי לפי הישר והטוב.
ד"ר אברהם
המרכז ללימודי יסוד ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"
