פרשת שבוע
"אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת
ואשר במים מתחת לארץ" (שמות
כ'/ד').
באדם קיים מיזוג וחיבור של
שמיימיות וארציות. נפשו היא רוחנית וגופו הוא ארצי. הדבר בא לידי ביטוי בפסוק
"אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת" - בחלק הנפשי על האדם לבחון את פני
הדברים "ממעל" להתבונן בבני האדם שנמצאים
למעלה מדרגתו, מהם יבין עליו לעלות. יש לשאוף להגיע ולהגביה את הרמה הרוחנית ככל
שניתן. כך גם בחלק הארצי "ואשר בארץ מתחת"
למילוי הצרכים הארציים, על האדם להתבונן "מתחת" - אל האנשים המתמקדים תדיר
ב"חיים הארציים", בדברים החומריים, וללמוד מהתנהגותם, על דרך השלילה - כיצד לא
לנהוג, שהרי הם מבזבזים זמנם לריק ברדיפה אחר הנאות החיים ואל לו לנהוג
כמותם.
ישנו משל שמיטיב לבטא רעיון
זה: באחד הבתים היה גג גבוה שבעליו רצה למנוע את העליה אליו. הוא ביקש מעבדו שיפרק
את סולם העץ שהוביל אל הגג. העבד ניגש לבצע את ציווי בעליו, עלה על הסולם ובכל שלב
שעמד עליו, פירק את השלב הקודם כך שכאשר הגיע אל הגג פירק את השלב האחרון בסולם.
כאשר רצה לרדת מן הגג, לא יכול היה לרדת, שהרי פירק את שלבי הסולם. הוא החל זועק
לעזרה לעבר העוברים והשבים והתגובה שקיבל: "טיפש שכמוך, היה עליך לטפס תחילה אל הגג
ורק אחר כך - בירידתך - לפרק בכל פעם שלב, עד הגיעך למטה".
בחצר הבית בו עבד האיש היה
בור עמוק. אל תחתית הבור הוביל סולם אחר. בעל הבית חשש שילדים שובבים ירדו אל הבור
ויסכנו את חייהם וביקש למחרת מעבדו לפרק את שלבי הסולם היורד אל הבור העמוק. העבד,
שנזכר בתגובת הקהל מיום האתמול, החליט להתחיל ולפרק את הסולם מן השלב הגבוה שבו,
וכך עשה. עד מהרה מצא את עצמו בתחתית הבור ללא כל אפשרות לעלות ממנו, שהרי עקר שלב
בסולם בכל פעם שירד בו. הוא מצא את עצמו שוב זועק לעזרה כי לא יכול היה לעלות מן
הבור. הוא שמע את העוברים ושבים צוחקים ולועגים ואת אדונו צועק לעברו: "האם לא קלטת
שהיה עליך לרדת תחילה ורק בעלייתך לפרק בכל פעם שלב שכבר עלית ממנו?". העבד השיב:
"אבל אתמול נאמר לי שעלי לפרק את הסולם מלמעלה למטה וכך
עשיתי"...
"נכון מאוד", הסכים האדון,
"האם כל המקומות שקיים בהם סולם מסוכן הם שווים? עליך להבין - פעמים עליך לפעול כך
ופעמים בצורה שונה מקודמתה.
עלינו ללמוד ממשל זה שאסור
לנו לנהוג תמיד באותה הדרך, כאותו עבד, אלא לבחון את הדברים ולבחור את הדרך המתאימה
להתנהגות בכל מצב לגופו. בעניינים הרוחניים, להסתכל לכוון הגדולים מאיתנו וללמוד
מהם ובעניינים הארציים, החומריים, להסתכל בקטנים מאיתנו ולהתרחק מהדרגה הנמוכה בכל
שלב, כפי שמציין הפסוק: "אשר בשמים ממעל ואשר
בארץ מתחת".
דוד
דרומר
"משלי
שלמה"
"אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות. אל תאמר לרעיך לך
ושוב ומחר אתן ויש איתך. אל תחרוש על רעך רעה, והוא יושב לבטח איתך. אל תריב עם אדם
חינם, אם לא גמלך רעה. אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו. כי תועבת ה' נלוז,
ואת ישרים סודו. מְאֵרַת ה' בבית רשע, ונווה צדיקים יברך. אם ללצים הוא יליץ,
ולעניים יתן חן. כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון" (משלי ג' כז'-
לה').
לפנינו חמישה לאווים לאדם על
מנת שיהיה איש חסד המנהל יחסי אנוש תקינים.
- "אל תמנע טוב מבעליו,
בהיות לאל ידיך לעשות" - אתה האדם אל תִּמְנע מאדם אחר לזכות במה שהוא ראוי לו
כאשר הדבר בידיך - תלוי בך.
- "אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן, ויש איתך" - אל תאמר לחברך, הזולת
אשר זקוק לעזרתך, "לך ושוב"- לך ותחזור, דהיינו: אל תעכב את נתינתך למחר:
"ומחר אתן, ויש איתך" - מחר תקבל, כאשר אתה יכול לתת לו את מבוקשו
מיד.
- "אל תחרוש על רעך רעה, והוא יושב לבטח איתך" - אל תיזום ותביא
לעשיית מעשה רע גם על ידי אחרים, לחברך הבוטח ומאמין בך.
- "אל תריב עם אדם חינם, אם לא גמלך רעה" - אל תתווכח ותתקוטט עם אדם
לחינם, ללא סיבה, אם הוא לא עשה לך רעה.
- "אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו" - אל תקנא באיש אלים מילולית
ופיזית שמצליח בעשייתו בזכות האלימות, ובשום אופן, אל תבחר - אל תעדיף אף אחת
מדרכיו.
חמשת הלאווים תכליתם, לשמור
את האדם שיהיה איש חסד כנה וישר:
א. אסור לאף אחד למנוע טוב
מהשני כאשר הדבר שבידו יכול למנוע זאת ממנו.
ב. אם ניתן לסייע מיידית,
אסור לדחות זאת.
ג. אסור לבגוד ולפגוע באדם
שבוטח ומאמין בך.
ד. אסור להתווכח ולריב לחינם
ללא סיבה מוצדקת כאשר לא עשו לנו רע.
ה. אסור לקנא באיש אלים
שמצליח במעשיו ולחקות אותו בזה.
לעבור על חמשת הלאווים הללו
פירושו, עשיית מעשה אכזריות מתוך שפלות יתרה. כאן, באה החכמה ומייעצת לאדם לאופיו
מטבע ברייתו, שלא להתפתות לעשייה שלילית, אלא להתמקד אך ורק בחיוביות ובטוב, בדרך
הישרה.
פרקנו, פרק ג', חותם בציון
עליונות החכמים הישרים באופן מעשי:
"כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו"
- האדם המעוות ההולך בדרכים לא ישרות, הוא מתועב ושנוא לפני ה'. לעומת הישרים, שהם
אנשי סודו - עצתו של ה', ההולכים בדרכים ישרות, דרכיו של ה'. "מארת ה' בבית רשע
ונווה צדיקים יברך" - קללת ה' תהיה בבית רשע. הוא איש חמס הרחוק מדרכים ישרות
והצלחתו היא זמנית. לעומתו, באוהלי הצדיקים תשרור הברכה. הצדיקים השוכנים במבנה
ארעי ולא יציב, לעומת הרשע השוכן בבית אבנים יציב, יזכו לברכה, בזכות צדיקותם -
יושרם.
"אם ללצים הוא יליץ
ולעניים ייתן חן"- כאשר ה' ילעג ללצים המתלוצצים ופוגעים בכבוד הישרים, הוא
ייתן חן לענווים - הצדיקים ההולכים בדרך הצדק והיושר. התוצאה המעשית: הצדיקים
הישרים ימצאו חן בעיני ה' ובעיני הבריות.
"כבוד חכמים ינחלו וכסילים
מרים קלון" - הכבוד יהיה מנת חלקם ונחלתם של החכמים הצדיקים ההולכים בדרכים
ישרות. לעומתם, הכסילים שאינם חכמים הממרים את רוח חכמים ולא מתנהגים כראוי, סופם
קלון ובושה.
החכמה כדרך ישרה, תורמת לחיים
טובים מתוך צדק והבנה לתחושת כבוד של סיפוק נאות, מגישת חיים חיובית ויעילה ששכרה
מאוד בצידה.
ד"ר אברהם
גוטליב
המרכז ללימודי יסוד
ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ילדים יקרים!
אתם מוזמנים לשתף אותנו בחווייתכם מקריאת עלונים אלו.