יום חמישי, 17 במרץ 2011

פרשת צו-שבת זכור


פרשת השבוע

"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי..." (אסתר ב'/ה').

מרדכי נקרא "איש יהודי" - "איש" באישיותו ובחשיבותו, המסתובב בשושן הבירה שנחשבת לקרית הממשלה, מעוז המלך, ו"יהודי" בלבושו, באכילתו ובהתנהגותו - לפי שהיה עוסק בתורה. מרדכי היה אדם גדול, מראשי הסנהדרין, התנהגותו הליכותיו ותכונותיו כפי שנלמדות במגילת אסתר ממחישות מהו מנהיג אמיתי. אנו מוצאים במדרש שמרדכי בדורו היה שקול כמשה בדורו (אסתר רבה ו'/ב').
מרדכי ניחן באומץ לב אדיר - שנה שלמה לא כרע ולא השתחווה להמן, בכך הוכיח גבורה ונתן דוגמא לאומה כולה. גבורה זו הפיחה עוז ומסוגלות ל"ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר ט'/א'). מרדכי לקח אחריות לקיומם של היהודים בזקיפות קומה, גם אחרי שפורסמה הגזירה והסיכון היה ממשי ותכנן תהליך מסודר ויעיל. מנהיג צריך לעתים להיות עקשן ולא להיכנע - מרדכי התעקש לא להשתחוות להמן ולא לכרוע ברך. עם ישראל לעולם ניצח כשהיו בו אומץ, עקשנות, עוז וגבורה ולא התכופפות.
מרדכי הפגין לכל אורך הדרך דוגמא אישית יושרה הגינות עמידה על עקרונות, יוזמה, יצירתיות, כח הרגעה ושכנוע, להט ואמונה, נחישות, חוש צדק, דבקות במטרה, אומץ לב, חכמה וערנות - כך נודע לו על תוכן האיגרות הסודיות והגזירות הטמונות בהן. מיד יצא בתגובה הולמת - לבש שק ואפר כדי שכולם יראו בתוך העיר - "...ויזעק זעקה גדולה ומרה" (ד'/א'), כדי להעיר רדומים משנתם ולהבהיר לכולם את גודל האסון שבאיגרות. רק אדם ערני יכול להגיב כיאות, לחשוב ולתכנן דרכים וכלים להתגברות על בעיה.
מרדכי עקבי ודבק במטרה כמנהיג אמיתי. כשנשקפת סכנה הוא מגלה יוזמה ודורש בנחישות מאסתר לבצע את המשימה - אף אם הוא זקוק לשם כך לאזהרה ולאיום על אסתר: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו..." (אסתר ד'/יד').
כאשר המן הרכיב את מרדכי על הסוס ברחובה של עיר, הגזירות עדיין לא נמוגו. מרדכי יכול היה לנסות להתפייס עם המן, להרגיע ולהשקיט את המהומה. אך מרדכי נהג כמנהיג אמיתי, באשר האמין בקב"ה וידע שרגיעה הזמנית היא מסוכנת ותביא לכניעה להמן. ההתרפסות וההכנעה אינם מתכונות מרדכי המנהיג. דווקא עוז, אומץ וזקיפות קומה היתה דרכו של מרדכי, וזו היתה הדרך לניצחון, המתכונת להצלחה. כאשר התהפך הגורל והיהודים יצאו להרוג בשונאיהם, העוז והגבורה שמרדכי הפיח בהם נתן להם את הכח והיכולת לגבור על כולם. אף אדם החלש בגופו - מתגבר ומנצח אם קיימת בו אמונה ובטחון בדרכו.
גם כאשר היה מרדכי משנה למלך אחשורוש "רצוי לרוב אחיו" (י'/ג') - לא לכולם. ידוע הוא, שמנהיג היוצר תהליכי שינוי מתמידים וחכמים, אם לא כולם מסכימים - סימן שהדרך יצירתית ונכונה. כך מרדכי שהפגין שקיפות נחרצת לשמירה על תורת ישראל ומנהגיה, למרות שהיה "רצוי לרוב אחיו" הקפיד להיות "דורש טוב לכל עמו", וכמנהיג אמיתי הוא יכול לשמש דוגמא לדורות.
בתלמוד הירושלמי נאמר: "כך היא גאולתם של ישראל - בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת" (ברכות א'/א'). בגאולת עם ישראל, יש בתחילה מעט אור ואחר כך האור הולך ומתגבר. כך היה גם בסיפור "מגילת אסתר" - הכל נעשה בשלבים: "ומרדכי יושב...ויקח את הלבוש...ומרדכי יצא מלפני המלך...ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".

יהי רצון שהמנהיגות התורנית תלווה אותנו קמעא קמעא לגאולה הקרובה.

ד"ר יחיאל שרמן



משלי שלמה

"כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד. טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה', מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ. טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן, וְאֶרֶךְ אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב. דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק, וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה".  (משלי ט"ו/טו'-יט')

לפנינו תקבולת ניגודית בדבר החשיבות של טוב לב בחיים, החשיבות של פרנסה מתוך אמת ויושר, העדיפות של סעודה סטנדרטית ואחווה וידידות בין הסועדים, בדבר מעלתו של האדם המתון, היודע ומצליח לשמור על שלוות נפש ובדבר חשיבותה וכדאיותה של דרך הישר.

"כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמיד" - בגלל מחסורו, אין העני שרוי במצב רוח טוב. אין הוא עושה ימים טובים ואירועי שמחה במאכל ובמשתה. לעומתו, אדם שהוא רציונלי, בעל תבונה, יודע להיות טוב לב. הוא שמח בחלקו ומסתפק במה שיש לו, גם אם הוא דל אמצעים. הוא עורך משתה תמיד - אם הוא עשיר, הוא עורך סעודה מגוונת ועשירה, ואם הוא דל אמצעים הוא עורך משתה מצומצם ושמח בחלקו תמיד.
"טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו" - טוב ועדיף להשיג מעט פרנסה ביגיע כפיים באמת וביושר, וליהנות ממנו בשלווה בנחת. מאשר רכוש גדול שנלווה אליו חוסר שלוה ונחת עם קנאה ושנאה.
"טוב ארוחת ירק ואהבה שם, משור אבוס ושנאה בו" - טוב לאדם לאכול ארוחת ירק, שהיא מאכל דלים, כשבין הסועדים שוררת אחווה וידידות. מאשר סעודה דשנה ויקרה המורכבת מבשר שור מפוטם ושמן, שהוא מאכל מלכים, ושנאה השוררת בין הסועדים.
"איש חימה יגרה מדון, וארך אפיים ישקיט ריב" - אדם רגזן שנוח לכעוס, ומתחמם מהר, הוא מעורר מדון, מריבות ומלבה את אש המחלוקת השורפת כל חלקה טובה. אולם לעומתו, אדם הממבליג על כעסו, מתון ושומר על מידות נורמטיביות הוא ישקיט ריב - ישכך מריבה שכבר פרצה.  
"דרך עצל כמשוכת חדק, ואורח ישרים סלולה" - דרכו של האדם העצל הפועל לאִטו, היא כמשוכת חדק, כמו סבך של קוצים שקשה להתקדם בו. לעומתו, דרכם של האנשים ההולכים בדרך הישר, בדבקות ובנחישות מתוך חריצות, היא דרך סלולה - הראויה לילך בה, כי אנשים אמיתיים אלה משתדלים בעשייתם ומתגברים על מכשולים. מעניין ש"ואורח ישרים" מובא כאן בניגוד לדרך עצל. היינו מצפים שלעומת דרך עצל יופיע "ואורח חרוצים". אלא, ששלמה המלך, החכם מכל אדם, מעביר לנו כאן מסר חינוכי נעלה: שהיושר הוא היפוכה של עצלות. שהרי העצלות פוגעת במהלך עבודה תקין וסדיר ומביאה לידי עשייה לא הוגנת, בעלת הספק איכותי נמוך.

מסקנה:
טוב לב נמדד בתבונה ובמעש ובהכרת הטוב על מה שיש מתוך שמחה. העושר האמיתי בחיים מושג ביושר ובתבונה, באהבה ובאמונה. בעולמנו הגשמי והחומרי הנאה אמיתית אינה תלויה בחומר אלא ברוח ובאווירה החיובית. שקט ושלווה מתוך תבונה וחוכמה, משככים מריבה ושנאה. אורח ישרים הוא דרך חיים של עשייה נבונה ויעילה, מתוך חריצות, נאמנות ודבקות במטרה.

ד"ר אברהם גוטליב
המרכז ללימודי יסוד ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"

"חוויית השבוע" מוגש ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ילדים יקרים!
אתם מוזמנים לשתף אותנו בחווייתכם מקריאת עלונים אלו.

לפרטים ומידע נוסף – פנו אלינו! טל': 04-8450235, פקס': 04-8452788

מופעל ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות

הרב אבינר