פרשת אחרי מות-שבת הגדול / חג הפסח

פרשת שבוע

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמור"

אנו מצווים להנחיל את התורה ואת כל קורות עמנו לדור הבא, כדי ליצור המשכיות וקיום נצחי. ההעברה לדור הבא חייבת להיות מרתקת ומגוונת, במיטב שיטות החינוך. ההתחדשות מדי יום היא מצווה חשובה מאוד, כפי שמציין הרב סולובייצ'יק: האדם, השותף במעשה בראשית, צריך לחוש שהוא נציגו של הקב"ה עלי אדמות ולכן עליו לחדש, לשפר ולהוסיף כל הזמן. אך כל התחדשות, כל שינוי, צריך לשמור על הקיים ולהתבסס על ההיסטוריה של העם.

חג הפסח" הוא חג החינוך, ובפרט "ליל הסדר". הלימוד ההיסטורי של "יציאת מצרים" דרך קריאת ה"הגדה של פסח" מהווה מוקד בחינוך הדור הצעיר. חז"ל הבינו את נפש הילד והשתמשו באלמנטים חינוכיים נפלאים כדי לקרב את הנוער, לחבב עליו את הלמידה ולטפח בו רצון להתקדם לקראת עתיד טוב מתוך זיכרון העבר.

·   שאילת שאלות: זהו בסיס חשוב ביותר בחינוך אדם ופיתוחו האינטלקטואלי. כך התנהגו חז"ל בכל הש"ס, שאלות, מחלוקות, שקלא וטריא, לימוד בחברותא. בפסח - כאשר כל המשפחה מתכנסת סביב "שולחן הסדר". שואלים הצעירים את "ארבע הקושיות" ורבים מהסיפורים בהגדה פותחים בשאלות.

·   למידה מתוך שמחה: ההגדה משולבת בשירה, לכל אורכה - "והיא שעמדה", "בצאת ישראל", "אחד מי יודע" - השירה יוצרת אווירה טובה ושמחה.

·   הדיאלוג: אחד הכלים המשמעותיים היום בהצלחה הוא הדיאלוג (דו שיח). ההגדה מאפשרת במהלכה ליצור דו-שיח ורב-שיח מתמידים בין המשתתפים.

·   ייחודיות מתוך אחדות: הקב"ה ברא את האנשים שונים, כנאמר: "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". לכל אחד נקודות אור ומקור גאווה כלשהו. עלינו לאתר את הטוב שבכל אדם ולפתח אותו. כאשר נכבד כל אחד בהתאם ליכולתו, להשקפתו, לראייתו ולכישוריו, ניצור עם מאוחד.

·   שיתופיות ועבודת צוות: ניתן להגיע להצלחה מירבית רק בעשיה משותפת. עבודת צוות מביאה לפריון אינטלקטואלי ולהצלחת התוצרים. כך בפסח, חג בו אנו עדים לעמל של כל המשפחה בהכנות המרובות לקראת החג, כולם מכשירים את הבית ושותפים בניקיון, בקניות ובעמל. כל אחד חש כי הוא חלק מהמשפחה וכי יש לו פינה לקראת הסדר ובמהלכו

·   הבנת הנקרא: הבסיס החשוב ביותר בלמידה הוא הבנת הטקסט. חשוב מאוד שהדרך להקניית אוצר המלים תהיה מרנינה ומעניינת. בהגדה של פסח יש שפע של מושגים הנלמדים במהלך הסדר, ראשי תיבות, משפטי מפתח.

·   מתמטיקה - חשבון בסיסי: שימוש רב במספרים אנו מוצאים בהגדה של פסח: 4 קושיות, 4 בנים, 4 כוסות, 4 לשונות גאולה,10 מכות, 1 מי יודע ועד 13 מי יודע.

·   תהליכי למידה: על האדם ללמוד, להשכיל, להרחיב ידיעותיו, כל חייו. בהגדה של פסח יש שפע של סיטואציות לימודיות אשר חובה על כולנו ללמוד כל שנה מחדש. הסיפור והמעשה כחלק מהלמידה, אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים.

·   חינוך למידות: "הכנסת אורחים" באה לידי ביטוי ב"ליל הסדר" ומודגשת בהגדה - "כל דכפין ייתי וייכול", געגועים לארץ ישראל, לדעת להודות, קיום הבטחה, אמונה ועוד...

ליל הסדר המאורגן לתפארת עם קריאת ההגדה הופכים הם את חג הפסח לחג החינוך.

חג שמח!

ד"ר יחיאל שרמן

משלי שלמה

"גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ, וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה. תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ-לֵב, יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה. בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָו‍ֹן, וּבְיִרְאַת ה' סוּר מֵרָע. בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ".  (משלי ט"ז/ג'-ז')

לפנינו תקבולת משלימה המביאה עצה טובה לאדם לכוון מעשיו לשם שמים כערובה לברכה והצלחה, ומדגישה שאת הכל בעולם ברא ה' לתכלית ובכלל זה גם את הרשע והרשע. הגאווה המביאה לידי חטא וכישלון ואילו השילוב היעיל של חסד, אמת ויראת ה' מוביל לחיים טובים ולמעשים רצויים של האדם לחברה ולרצון ה'.

"גול אל ה' מעשיך, ויכונו מחשבותיך" - ה' מכוון את לשון האדם ואין דבר נעלם ונסתר ממנו. לכן, פונה החכם ומייעץ לתלמידו: גלגל את מעשיך אל ה' - תשדל ותעשה כל מעשיך באופן חיובי וראוי לשם שמים ובטח בה'. פועל יוצא מכך: אז תהיינה מחשבותיך נכונות וקיימות ותוכניותיך תתגשמנה מתוך ברכה והצלחה.

"כל פעל ה' למענהו, וגם רשע ליום רעה" - כל מה שעשה ה' בעולם זה לתכליתו, למטרה מסוימת. ה' ברא את הרשע גם לתכליתו כדי להשתמש בו לפגוע באלה שאינם הולכים בדרכו. הדבר יתבצע ביום הדין שהוא יום רעה. הכל למען ה', שכולם ידעו ויכירו בכוחו ובגבורתו.

"תועבת ה' כל גבה לב, יד ליד לא ינקה רע" - תועבה היא לפני ה' גאוות לבו של האדם, שמצפונו הרגשי שבלבו לא מונע ממנו להתגאות ואף לצאת מדעתו. כך גם אם המתגאה הוא אדם טוב וחיובי העושה מעשים טובים ואפילו הוא חכם. יתר על כן, "יד ליד" - שבועה בהטחה תוך לחיצת יד - המתגאה עלול להטות מדרך הישר והוא לא יזוכה מרעה, שהרי הגאווה מסיחה דעתו של האדם ומביאה אותו לידי חטא וכישלון כפי שנאמר: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים" (דברים ח'/יא').

"בחסד ואמת יכופר עוון, וביראת ה' סור מרע" - על ידי מעשים טובים הנובעים מתוך חסד ואמת, יושר וכנות, יימחה ויסולח העוון שכבר נעשה. כאשר רק ביראת ה', יראת שמים מצד האדם, יושג "סור מרע" - ההתרחקות מן השלילה ומן המעשים הרעים. ירא ה' הוא ירא חטא המונע מעצמו עוון מלכתחילה.

"ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו" - כאשר דרכיו, מעשיו והתנהגותו של האדם רצויים ומקובלים לפני ה', גם האויבים ישלימו איתו ויתחברו עמו, ולא רק האוהבים והידידים שאינם אובייקטיביים. שהרי, דרכו של ה' היא דרך מוסרית של התהלכות חיובית ואנושית בעולמנו החומרי-גשמי הזה. התנהגות נאותה בין אדם לחברו היא תנאי מקדמי להתנהגות נאותה בין אדם למקום, שהוא ה' בורא העולם ומנהיגו הנמצא ומשגיח בכל מקום.

מסקנה:

יש לעשות כל מעשה בחיים בחכמה ובתבונה לשם שמים ולזכות לברכה ולהצלחה. לטוב ולרע, תכלית קיומית בעולם, ועלינו לכלכל מעשינו בתבונה וביעילות. הגאווה היא התנשאות מעל הכלל אשר גורמת להפרת האיזון האחדותי ועלולה להסיט את האדם מדרך הישר. לכן מוטלת חובה מאוד לא קלה על כל אחד ואחד - לעבוד על עצמו ולא להתגאות או לפרוש מהציבור. מעשים טובים בין אדם לחברו, מתוך חסד ואמת יחד עם יראת שמים, מונעים עשייה שלילית. התנהגות נאותה כלפי ה' היא גם נאותה בין אדם לחברו.

ד"ר אברהם גוטליב

המרכז ללימודי יסוד ביהדות

אוניברסיטת "בר-אילן"

"חוויית השבוע" מוגש ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות