פרשת שבוע
"וידבר ה' אל משה לאמור: נשא את ראש בני גרשון גם הם, לבית אבותם למשפחותם" (במדבר ד, כב).
בפרשה הקודמת פרשת "במדבר" מפרטת התורה את בני שבט לוי, שהופקדו על "עבודת המשכן" – נשיאת המשכן וכליו, בעת מסעות בני ישראל במדבר. בני לוי התחלקו לשלושה בתי אב – בית גרשון, בית קהת ובית מררי. בפרשת "במדבר" מסופר על תפקידי בית קהת ובפרשתנו מפורטים תפקידיהם של בני גרשון ובני מררי. בפירוט זה של עבודת הלוויים, הקדימה התורה לתאר את התפקידים של בני "קהת" כי בני משפחת "קהת" נשאו את ארון הברית, השולחן והמנורה. בפרשתנו, פרשת "נשא", מסופר כי בני משפחת גרשון נשאו את יריעות המשכן ואת קלעי החצר ואת כל המכסים שעל המשכן. לכאורה, צריכה היתה התורה להקדים בפירוט תפקידי משפחת גרשון, שהרי גרשון היה הגדול בבני לוי.
מדוע, אם כן, התורה פותחת בתפקידי בני קהת, השני בבנים, ורק לאחר מכן מגיעה לבני גרשון?
יש בכך רמז: שלא תמיד נקבע מעמדו של אדם לפי גילו ולא תמיד האח המבוגר קודם לאח הצעיר. יש והיחס נקבע לפי התפקיד – בני קהת נשאו את ארון העדות, המנורה, השולחן והמזבח בעוד שבני גרשון עסקו בנשיאת המַסכים והמִכסים החיצוניים של המשכן.
לכן הקדימה התורה את בני קהת לבני גרשו ן- למרות שגרשון גדול היה מקהת בשנים. לימדה אותנו התורה: יש חשיבות גדולה לנושאי סבל, העובדים עבודה קשה ונושאים משאות כבדים. אך, בכל זאת, אין להעמידם לפני אלה שעבודתם קרובה לתחום הרוח, אלה הקרבים אל ארון העדות והמנורה ונושאים אותם על כתפיהם.
לעתים נשמעים קולות של זלזול מצד העוסקים בעבודות הקשות, נושאי המשאות הכבדים, כלפי אלה הנושאים את "מנורת המאור", סמל האור והרוח. יש עובדי כפיים הרואים את האחרונים כסתם בטלנים ומכנים אותם בלעג "אינטליגנטים". הללו אינם מבינים שהכלל לא נמדד לפי מספר הקילוגרמים של המשא, ולא לפי המאמץ הפיזי שהעבודה מחייבת. לא כן התורה – היא מקדימה את בני קהת לבני גרשון כדי לומר: כל הקרוב לארון הברית, נמנה ראשון ברשימה.
יהודה יצחקי
