יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

פרשת "וארא"

פרשת שבוע

 

"...והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם...והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה..." שמות ו'/ו'-ח).

חמש לשונות גאולה - והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי - אלו שלבים שלא ניתן לפסוח עליהם בהקמת עם. יש בהם שחרור פיזי ויש בהם שחרור רוחני. אין משמעות לשחרור הגוף ללא הרוח, שהרי  זה שחרור טכני בלבד. כמובן שגם שחרור רוחני ללא שחרור גופני אין לו ערך רב, השחרור ממצרים היה חייב לכלול את שני המרכיבים החשובים- פיזי ורוחני.

הרב יהודה עמיטל מבהיר, שהיו למשה שתי שליחויות: הראשונה להוציאם ממצרים בזכות ובחסד - אך שליחות זו לא צלחה. השניה, שנועדה להוציאם בשביל כבוד ה' שמתחולל בגויים - שליחות זו יוצאת אל הפועל. לעתים הסבל הכרחי לגאולה, בשביל שבעתיד יוכלו לצאת מן העבדות ובמהירות ללא תנאים. היינו, שתי השליחויות מקבילות לשני סוגים של גאולה: גאולה "בעִתה" וגאולה של "אחישנה". גאולה בעיתה היא איטית, היא כוללת נסים גלויים במהלכי הטבע. "בעִתה" מבהירה לנו עקרונות: לבוא הגאולה בזמנה, במועד הנכון, הכל בזמנו ובעִתו - יש צורך בשלבים שאי אפשר לפסוח עליהם. גאולה של "אחישנה" היא גאולה בה אי אפשר להמתין לכל השלבים, הגאולה צריכה זירוז, עליה להתרחש במהירות, מיד: "אחישנה".

הרמב"ם מבהיר כי כלל ראשון בחינוך הוא "ההרגל" היינו למידה של רעיון, נושא חדשני, הטמעת הרגלים ומיומנויות הוראת מצוות שבין אדם לחברו. כל אלה חייבים אומנם, בתרגול בכלים שונים, מגוונים ומרתקים אך "ההרגל" הוא כלל בסיסי להתנהגות שונה ואחרת. התוצרים ייראו רק כעבור זמן - "בעִתה".

טיפוח חיי חברה במסגרת חינוכית לימודית, אינה יכולה להתבצע "כמבצע". החדרת הצורך בחינוך חברתי, ביצירת חיי חברה, בהטמעת אהבת אדם, בהבנה הלכה למעשה של דפוסי התנהגות, מצריך עמל חינוכי איטי, ממושך, מרתק ומגוון. ב"אחישנה" - במהירות, לא ניתן להשיג הפנמת ערכים.

"והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי" - שלבי הגאולה המוזכרים בפרשתנו, מלמדים שלעתים הגאולה - התוצאה, ההחלטה - היא "בעִתה" ועליה לעבור שלבים רבים, בניית חזון יעדים ותהליך ארוך וממושך כדי להגיע לתוצאה ולהישגים המצופים. ישנם מקרים רבים בהם עובדים זמן רב מאוד על פיתוח נכון - כאשר הרעיון ברור אך קיימים חילוקי דעות בקשר ליעדים, לצרכים, לכיווני העבודה ולתהליך, כדי לכבוש את היעדים. קיימים מקרים בחינוך בהם אי אפשר ואסור לדלג על שלבים. אנו נוהגים לציין כי "אין קיצורי דרך בחינוך", במקרים רבים אי אפשר להקנות ערכים, מיומנויות והרגלים בדרך של "אחישנה" אלא רק "בעִתה" - לאחר קיום תהליך ארוך ומייגע, הנמשך לאורך זמן רב.

פעמים קיים צורך חיוני לביצוע משימות מיידיות, לקבל החלטות מהירות ונוקשות, בדרך של "ואחישנה" - כדי למנוע "שבירת כלים" טוטאלית, כדי להתגבר על מכשולים היכולים לגרום נזק בביצוע משימה חשובה. צריך מנהיג, המוביל כל קבוצה, לחשוב תמיד מתי להשתמש ב"בעִתה" ומתי ב"ואחישנה" - כדי להגיע למיצוי היכולת שבכל אדם וכדי לקבל תפוקות מעולות וחכמה בכל עשייתנו.

 

אנו יכולים ללמוד מתהליך יציאת עמנו ממצרים לכל עשייתנו בעמלנו בכלל ובעשייתנו החינוכית בפרט. יש להתאמץ ולהשקיע את מיטב הכישורים והיכולות כדי להגיע להישגים.

כל הורה וכל מורה יודעים כי תהליך קבלת ההחלטות מעוגן בתוכנו, כל הזמן קיימים התמודדויות אין סופיות בין הורים לילדיהם בין מורה לתלמידיו ובין מנהל למוריו, כל סיטואציה כל מקרה כל אירוע דורש תגובה: פעמים "ואחישנה" - מיידית, ופעמים איטית מאוד הדורשת זמן רב כדי להגיע למסקנה או לתוצאה - "בעִתה".

 

ד"ר יחיאל שרמן

 

 

 

משלי שלמה

 

"חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב. טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים, וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא. רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים, וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט. חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר. צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר".  (משלי י"ג/כא-כה')  

 

לפנינו פסוקים המציינים את מעלת הצדיקים, ומדגישים שהאדם הטוב - שאינו חוטא, זוכה להוריש את רכושו לבניו ולבני בניו. תקבולת ניגודית המתארת מיהו האבא האמיתי שאוהב את בנו אהבת אמת, ותיאור ההבדל המהותי בתכלית האכילה בין צדיק לבין רשע.

 

"חטאים תרדוף רעה, ואת צדיקים ישלם טוב" - את האנשים שהורגלו לחטוא כדרך חיים, תרדוף תמיד הרעה. אבל, לאנשים שהולכים בדרך הצדק והאמת, ישלם ה' את הטוב כגמולם, כפי שמגיע להם.

"טוב ינחיל בני בנים, וצפון לצדיק חיל חוטא" - האדם הטוב שאינו חוטא, ונאמן הוא בטובו לבריות ולבורא עולם, זוכה לשמור על רכושו ולהנחיל את הטוב, פיזית ורוחנית, לצאצאיו הבאים אחריו. האדם הטוב הוא הצדיק שתורתו ורכושו קיימים לדורי דורות. לעומת זאת, לצדיק, שמוּר הונו ועושרו של החוטא. שהרי, זרעו של החוטא ייכרת מן הארץ וכל עושרו יעבור לצדיק - האיש הטוב שאינו חוטא.

"רב אוכל ניר ראשים, ויש ניספה בלא משפט" - הרשים - הדלים והעניים, יהפכו לראשים - מנהיגים, בוסים, בעלי רכוש, כאשר הם יעמלו לפרנסתם בעבודת האדמה החל מה"נִיר", שהוא התלם בחרישה הראשונה, המכשירה את הקרקע לזריעה. התוצאה: אוכל רב - פרנסה בשפע. לעומת זאת, מי שאינו מיישם את משפט האדמה - דרך עבודת האדמה ביגיע כפיו, הוא ניספה - אבוד.

"חושׂך שבטו שונא בנו, ואוהבו שִׁחרו מוסר" - אב הנמנע מלייסר את בנו במקל רוחני, בדמות עונשים חינוכיים ליישום תוכחת המוסר, שונא בנו - הוא גורם לו בכך רעה, כאילו היה שונאו, שאין הוא מכוונו לתיקון דרכיו ושיפור מידותיו. האב חייב לחנך את בנו בדרך הישר, להעיר ולהאיר כפי הצורך ולמנוע ממנו הטבות, להטיל עליו סנקציות, כדי להובילו ולהשאירו בדרך המוטב. מי שלא עושה זאת הוא שונא את בנו ולא אכפת לו שידרדר לדרך רעה בלתי הפיכה. לעומתו, האבא האמיתי, שאוהב את בנו אהבת אמת - כבר בשחרותו - בעודו רך בשנים, מקדים ומייסרו באמצעות תוכחת מוסר, למען ייטב לו באחריתו ולא יצא לתרבות רעה, אלא ימשיך בדרך הישר והטוב כפי שחונך בבית אבא מתוך דוגמה אישית.

"צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר" - הצדיק, איש הצדק, היושר והאמת, אוכל כדי לשבור את רעבונו ולעשות מעשים טובים. הוא מסתפק בכך ואינו חומד הונם של אחרים. לעומתו, הרשע - אוכל כדי למלא תאוותו ללא מעצורים וגבולות ואינו יודע שובע. אין הוא מעריך את הטוב שזכה בו ואין הוא מכיר טובה על כך. לא זו בלבד, אלא שעינו צרה בחלק רעהו.

 

מסקנה:

התנהגות בצדק, מובילה לחיוב ולטוב. רק לטוב יש קיום לדורי דורות. ניתן להשיג כל דבר בעשייה נבונה מתוך השתדלות, שאפתנות ואמונה. האבא האמיתי שאוהב את בנו אהבת אמת: מגדלו ומחנכו, מוכיחו ומדריכו באמצעות תוכחה מתקנת לדרך חיובית מוסרית-ערכית, כבר משחר ילדותו. וכמובן - האדם הנבון, הצדיק והישר, יודע ליהנות ולהסתפק במה שיש לו תוך הערכת הטוב והכרת הטוב.

 

ד"ר אברהם גוטליב

המרכז ללימודי יסוד ביהדות

אוניברסיטת "בר-אילן"


"חוויית השבוע" מוגש ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ילדים יקרים!
אתם מוזמנים לשתף אותנו בחווייתכם מקריאת עלונים אלו.

לפרטים ומידע נוסף – פנו אלינו! טל': 04-8450235, פקס': 04-8452788

מופעל ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות

הרב אבינר