פרשת השבוע
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך..." (דברים ט"ז/יח').
הרמב"ם מבהיר חשיבות השופטים והשוטרים שיהיו בכל המקומות. שופטים אלו הדיינים בבתי המשפט, השוטרים אלו הנמצאים ברחובות ובשווקים כדי לשמור על יושר והגינות.
הרש"ר הירש מדגיש כי השופטים תפקידם להבהיר, להקנות ולהורות את תורתנו לכל העם ברחבי הארץ. נציגי התורה והיושר יבטיחו את השפעת התורה. השוטרים - תפקידם שמירה, כדי שהמלאכה הישרה תצא לפועל.
אנו יודעים שקיום מצוות התורה מחדירות באדם אמונה בבורא עולם מחד ותורמות לקיום עולם של יושר, מאידך. עולם של הגינות, אהבת הרע, התחשבות בזולת ובניית חיי חברה מתוך אהבה כבוד ואנושיות. היינו , חובה שבכל "שער" - בכל מקום בציבור - יהיו שופטים ושוטרים, אך חשוב מאוד שכל יחיד יהיה שופט ושוטר של עצמו. ראוי לציין שההוראה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך..." ניתנה לכל אחד, ככתוב: "תתן לך" - כדי שכל אחד יהא גם השופט והשוטר של עצמו, יבדוק כל הזמן את מעשיו והליכותיו ויגביל עצמו מעשיית מעשים אסורים.
קיים סיפור ידוע על רבי לוי יצחק מברדיטשב, שיצא עם עוזרו לאחר בדיקת חמץ לטייל ברחובות. הם פגשו מדי פעם בגוי ושאלו אותו האם יש לו מהסחורות המוברחות מעבר לגבול. כל אחד מהם השיב: "בודאי!". בהמשך, פגשו יהודים ושאלו כל אחד ואחד האם יש בידם "חמץ". השיבו כולם - כל אחד לחוד: "חלילה! הכל ביערתי". ראו ההבדל, גם כשיש אלפי שוטרים והמון חיילים מטעם הקיסר מרוסיה, עדיין רבים מכניסים סחורות ללא אישור ומוכרים אותם. אך אצלנו היהודים, ללא חיילים ושוטרים, לאחר ביעור חמץ - אין החמץ מצוי בבתי ישראל. היינו: בכל חברה חשוב וראוי שיהיו שופטים ושוטרים ובתי סוהר, אך ההצלחה האמיתית מתרחשת כאשר קיימת מערכת חינוכית איתנה, המחדירה בכל תלמיד ובכולם יחד את חשיבות היושר, הכבוד, ההתייחסות לזולת - גם כאשר אינם נמצאים תחת עין בוחנת.
אנו יודעים שרוב יושבי בתי הכלא - רוב המכונים "פושעים" הנידונים לתקופות מאסר, הם מקרב האנשים שהחינוך לא חדר בתוכם כיאות. בכל מקום בו יש הישגים חינוכיים, ערכיים וחברתיים אין כמעט אלימות ואין פשע. להיפך, מערכת החינוך אשר עושה עבודתה מתוך אהבה, מצליחה לטפח בוגרים בעלי יושר, הגינות, חכמה, דעת ואמונה - המה לרוב אוהבים את הבריות, יוצרים חיי חברה ועוזרים לדל, לעני ולנזקק. ככל שנשכיל להבין שיש להשקיע את המיטב בחינוך מקטנות ועד בגרות, כן נזכה לראות פחות פשע, אלימות וחוסר יושרה. ככל שהחינוך איתן ומצליח, נזדקק פחות לשוטרים . הטיפוח החינוכי האיתן והמצוין יעיל יותר מכל מערכת טיפולית-שיקומית, המטפלת באנשים שהפנימו בתוכם רוע ושחיתות כי המערכת החינוכית לא השכילה לטפח אותם ולקדמם לחיי חברה איכותיים ותקינים.
ידוע הסיפור על תאונות רבות שקרו בגשר רחב וחשוב, כי נפער במרכזו בור והמכוניות שנסעו בגשר נפגעו מהבור וכתוצאה מכך נפצעו יושבי המכונית. או אז, הקימו יותר ויותר בתי חולים ליד הגשר, כדי שיוכלו לטפל במהירות בנפגעים. עד שחלף על הגשר יהודי חכם שהציע להשקיע כסף ולתקן את הבור שנפער בגשר וכך למנוע ולחסוך פגיעות וטיפולים בבתי חולים.
היינו, ככל שנשקיע בחינוך נכון ואיתן, נצליח למנוע יושבי בתי הכלא. כפי שמציין הרב קוק, שמטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית בה היא: לעשותו טוב וישר.
ד"ר יחיאל שרמן
משלי שלמה
"מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ. לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה. מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע, אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה. רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה. לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת. מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ. צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ, וּבָא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ. מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל, וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד. אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז, וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן". (משלי י"ח/י-יט')
" מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב " - ה' הוא כמגדל פנימי מבוצר ומוגן עבור הצדיק ההולך בשם ה'. בכוחו של הצדיק להילחם באויביו ולנצח, תוך שהוא נשגב וחזק יותר מהם. הוא מלא ביטחון בה' והדבר נותן לו עוז רוח וגבורה.
" הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ " - העשיר בוטח בעושרו והוא רואה בו חומה חזקה המקושטת באבנים מצויירות.
"לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה" - כלל הוא: הגאוה היא הנאה רגעית, המביאה אסון. בעוד שהענוה, כמידה של שיפלות ונחיתות, מביאה כבוד.
"מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע, אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה" - מי שממהר להשיב תשובה בטרם שמע את כל השאלה, עושה מעשה שטות ותהיה לו בושה משומעי תשובתו הנחפזת. מיותר לומר שלהשיב תשובה לפני שמבינים את השאלה, זה גם לא מוסרי והוגן כלפי השואל.
"רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה" - אדם אמיץ וגיבור, חדור אמונה ומוטיבציה, ידע לנסות להתגבר על מחלתו הגופנית בעזרת מצב רוח חיובי של שמחת חיים. אבל אם רוחו עצובה והוא מדוכא, מי יוכל להרים ולשאת את מצב רוחו הירוד, כדי שיתגבר על מחלתו? הדבר תלוי לא מעט באדם עצמו, עליו לשאוף, לייחל, להאמין, להתפלל ולרצות לחיות.
"לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת" - לאדם נבון, בעל רגש ומצפון, יש את הכלים הדרושים כדי לקנות דעל וללמוד מן החכמים. יתר על כן, החכמים עצמם מבקשים כל העת להוסיף דעת על דעתם, כי הם פועלים בהגיון ומעוניינים להחכים עוד. החכמה, אם כן, היא סגולת האדם הנבון, אשר יודע להעריך את התבונה שהתברך בה מאת ה'.
"מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ" - מתנות שאדם נותן מרחיבות את דרכו, המוליכה אל הגדולים ופותחת בפניו דלתות להצלחה. אולם יש להיזהר כי זה שוחד. יש להגיע לאנשי מפתח בתחומים שונים באופן טבעי, ללא מתן תמריצים כספיים או שווי כסף.
"צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ, וּבָא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ" - הטוען הראשון לפני שופט נראה כצדיק ואמין אך כאשר נשמעים הטיעונים של בעל דינו ומתקיימת חקירה נגדית מקבל השופט אינדיקציה לגבי מי דובר אמת מבין שניהם.
"מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל, וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד" - כאשר אין דרך להכריע מי זכאי, הטלת הגורל תבטל את המדון (הריב), תכריע את הכף ותבטל את המאבק המשפטי.
"אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עוז, וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן" - במחלוקת בין אחים, על מי שפשע להיפרד מ"קרית עוז" ולעזוב את בית נחלת אביו, שהרי אחים הם לדאבוננו אנשי ריב ומדון והם נפרדים אחד מן השני ונסגרים כמו "בריח ארמון" שהוא חזק מאוד.
מסקנה:
יש להתנהג בחכמה, בתבונה, בענוה, בביטחון, באהבה וביושר ומכאן להגיע לכבוד מתוך ברכה והצלחה.
ד"ר אברהם גוטליב
המרכז ללימודי יסוד ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ילדים יקרים!
אתם מוזמנים לשתף אותנו בחווייתכם מקריאת עלונים אלו.