יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

פרשת "ויחי"

פרשת שבוע

 

"יהודה אתה יודוך אחיך...ישתחוו לך בני אביך. גור אריה יהודה...כרע רבץ כאריה וכלביא...לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו..." (בראשית מ"ט/ה'-י').

 

יעקב אבינו מברך את בניו, כל אחד כברכתו, כל בן מקבל ברכה מיוחדת לו ולזרעו אחריו, ברכה המבהירה את עתידו של כל שבט. כל שבט וייחודו, אך הכל מתוך אחדות של עם. כולם הקשיבו לברכת אביהם, קלטו כי בכל משפחה לכל ילד יש אופי משלו ועתידו בהתאם. הברכה מבהירה לנו כי יהודה ושבטו יהיו המנהיגים הרוחניים וממנו תצא המלוכה של עם ישראל בעתו.

בברכת יעקב לבניו הוא סוקר אותם כדי למצוא את "המוכשר" להנהגה. מבהיר הרש"ר הירש שנחה עינו על יהודה, ויעקב אבינו קורא לו ואומר: אתה האיש הנבחר, אתה מאחד בקרבך את הסגולות הדרושות להיות מנהיג. "גור אריה יהודה" - אתה יהודה מאחד בקרבך את אומץ הלב של הצעירים, את היצירתיות והיוזמה של הנוער, על כן אתה "גור". אך בהמשך מוזכרת המלה "אריה" - המאפיין את הניסיון וישוב הדעת של הזיקנה. תכונות המנהיג הם של החיה הנעלה - האריה. כמנהיג יהיו בך ובצאצאיך תכונות של צעיר דינמי ונמרץ, יוזם ויצירתי וגם של המבוגר בעל הניסיון. בברכת יעקב הוא מבהיר את עתידו של המנהיג מיהודה שיהיו בו שתי התכונות המשמעותיות להצלחה, תכונותיו של הצעיר - "גור" ושל המבוגר הוותיק - "האריה". בהמשך אנו מוצאים המושג "כרע רבץ כאריה"- היינו, ממשיך הרש"ר הירש, כוחו של יהודה אינו רק בשאון מלחמה וקרב, המטיל את מוראו בשעת סכנה. גם בשעה שיהודה נח, הרי הוא נשאר אריה, המטיל את מוראו. גם בעת מנוחתו, האויבים או המתנגדים שמסביבו לא מעיזים להילחם בו.

מברכתו של יעקב אבינו למנהיגות יהודה אנו לומדים על חשיבות השילוב בין התכונות המאפיינות את הצעירים ותכונות המבוגרים. שילוב זה של "גור" ו"אריה", של רוח צעירה ואיתנה, מלאת התלהבות, עם האיפיונים המיוחדים של המבוגרים בעלי הוותק, הניסיון והחכמה שרכשו, הוא שילוב מנצח המוכיח את עצמו במנהיגות מוצלחת ואיתנה, המסוגלת להוביל מעלה מעלה. 

בהמשך מתברך יהודה: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו...". מנהיגותו מכשירה אותו להיות מגן הכח והרוח - "שבט" ו"מחוקק". מיהודה תצא הסמכות שתעניק מרות לתורה ותרבה ידיעתה בעם.

בפרושו "הרחב דבר" מציין הנצ"יב, שאפילו אומות העולם יבואו וישאלו בעמדתה של מנהיגות יהודה מחמת עומק חריצותה. משמע, חוכמת ישראל ושלטון התורה ינבעו תמיד מבני שבט יהודה.

 

טוב יעשה כל בעל תפקיד מנהיגותי השואף להשפיע על מונהגיו, אם יסגל לעצמו מתכונותיו המנהיגותיות של יהודה: כריזמתיות, מעורבות וקירבה למונהגיו, הקרנת סמכותיות וביטחון, נחישות ואומץ לב, הבנה והזדהות עם בעיות הזולת, כנות ויושר, והחשוב מכולם - לקיחת אחריות. או אז יוכל לסלול את הדרך להצלחה בכל דרכיו החינוכיות, הערכיות והחברתיות תוך טיפוח עוצמה מנהיגותית ארוכת טווח.

 

ד"ר יחיאל שרמן

 

 

 

משלי שלמה

 

"הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה. תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה. בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ, וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּם. תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת. שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן".  (משלי י"ג/יא'-טו')

 

לפנינו תקבולות, המדגישות את הברכה השוררת על הרווחים שהושגו ביושר - מתוך עמל ויגיעה, את העוצמה האדירה של התגשמות המשאלה המטיבה את חיי האדם ומעלה את המורל, את זכותו של האדם ירא המצווה, את התכלית הייחודית של תורת החכם ואת העובדה ששכל טוב מהווה דרך חיים אידיאלית המעניקה לעושיה ברכה והצלחה.

 

"הון מהבל ימעט, וקובץ על יד ירבה" - רווח שמקורו במרמה ואי ניקיון כפיים שיסודם שקר, ילך ויתמעט במהרה עד שייגמר. לרווח שלא בצדק אין יסוד קיומי. לעומת זאת, הרווח של האדם היגע והעמל, האוסף כספו במאמץ רב במו ידיו, ירבה - ילך ויגדל.

"תוחלת ממושכה מחלה לב, ועץ חיים תאווה באה" - תקווה, משאלה, הנמשכת זמן רב ואינה מתקיימת, גורמת לאדם עצבות ודיכאון ומחלה ללב. ואילו תשוקה שנתמלאה כמשאלה לאדם, היא כמו אכילה מעץ החיים, המעניקה חיים טובים ואיכותיים. קיום משאלת הלב לאדם, מעלה לו את המורל ונותנת לו סיבה להמשיך ולחיות ולפעול במלוא המרץ והשאפתנות. המשאלה שנתמלאה מראה לו לאדם שהיה כדאי להשתדל לשאוף ולעשות ושיש שכר לעמלו. ההצלחה מעניקה כביכול חיי נצח, בעוד שהאכזבה עלולה להביא למחלת לב.

"בז לדבר יחבל לו, וירא מצווה הוא ישולם" - מי שמזלזל בדבר ה' ומצוותו יחבל, יאשם וינזק. בעוד, הירא את מצוות ה' ואינו עובר עליה אלא מקיימה כראוי "הוא ישולם" -ה' ישלם לו לפי מעשהו.

"תורת חכם מקור חיים, לסור ממוקשי מוות" - דברי תורה הנאמרים בטוב טעם ודעת, מפי תלמיד חכם בעל תבונה, היא מקור חיים, כמו מקור מים חיים המחיה את השותים ממנו ומשיב את נפשם - זה קיום אמיתי של מצוות תלמוד תורה. זאת ועוד, תורת החכם, תכליתה: למנוע סכנות עצומות משומעי דברי התורה, המיישמים אותם הלכה למעשה על ידי שהולכים בדרך החיובית כפי שמדריכה התורה.

"שכל טוב יתן חן, ודרך בוגדים איתן" - התנהגות שקולה ונבונה, היא חיובית וטובה, ומעניקה לעושיה נשיאת חן בעיני הבריות. ההיגיון פותח דרכים ויוצר קשרים חברתיים טובים ויעילים. אולם, התנהגות הבוגדת בשכל הטוב, מתוך עיקשות איתנה להמשיך ולנהוג בדרך שלילית מעמיקה את המשתמשים בדרך זו במצב איתן - ללא תועלת, כנחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע. מדובר במצב קיומי בלתי אפשרי. הפתרון האידיאלי לחיים הוא שכל טוב, המבין את המציאות ופועל בתבונה וביעילות.

 

מסקנה:

עשייה בהתמדה ובחריצות מתוך יושר ואמינות, מביאה ברכה וההצלחה לעושיה, וההצלחה מעניקה לאדם בריאות. כל המכבד את דבר ה' ומקיימם כיאות, זוכה לגמול הטוב. דברי תורה מפי חכם, מהווים מקור מים חיים רוחני המונע מכשולים בחיים מצד המיישמים את הדברים הלכה למעשה, תוך שימוש בשכל טוב, שהוא המפתח האידיאלי והאופטימאלי לעשייה ברוכה ומוצלחת.

 

ד"ר אברהם גוטליב

המרכז ללימודי יסוד ביהדות

אוניברסיטת "בר-אילן"


"חוויית השבוע" מוגש ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות

אין תגובות:

פרסום תגובה

ילדים יקרים!
אתם מוזמנים לשתף אותנו בחווייתכם מקריאת עלונים אלו.

לפרטים ומידע נוסף – פנו אלינו! טל': 04-8450235, פקס': 04-8452788

מופעל ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות

הרב אבינר