יום שבת, 16 בינואר 2010

פרשת "וארא"

פרשת שבוע 

 

"...וידעתם כי אני ה' אלוקיכם, המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות ו'/ז').

 

פסוק זה מדגיש שהגאולה משיעבוד מצרים, שהיתה אירוע על טבעי, עתידה להוביל את עם ישראל לידיעת ה' - לאמונה חזקה בה' יתברך, מושיעם של ישראל. בני ישראל, ייחשפו לחוויה כל כך מרגשת ונשגבה ויגיעו לידיעה כי ה' הוא האלוקים ורק בכוחו לעשות את הבלתי אפשרי ולהוציאם ממצרים "ביד חזקה ובזרוע נטויה", כפי שהבטיח לאבות וכפי שהודיע להם ע"י משה.

קודם לכן מופיע תיאור הגאולה בארבע הבטחות, ארבעה שלבים בגאולה: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע  נטויה...ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים..." (שמות ו'/ו'-ז').

כנגד מה מדגיש הקב"ה כל שלב ושלב בגאולה?

ה"כלי יקר" עונה על שאלה זו: כאשר הקב"ה בישר לאברהם אבינו את עתיד זרעו, אמר לו הקב"ה: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית ט"ו/יג').

גם כאן מוזכרים ארבעה שלבים: ראשית אנו מוצאים גרות, אחר כך נאמר: "בארץ לא להם", מה שמרמז על ריחוק השכינה מהם, כפי שאמרו חכמינו כי הגר בחוץ לארץ דומה למי שאין לו אלוה. על שני אלו נוספת העבדות, שהרי סתם גר איננו עבד, אך בני-ישראל נעשו עבדים. דבר נוסף הוא שאינם רק עבדים אלא: "ועינו אותם"- עבדים מעונים.

כעת, כשבא הקב"ה לקיים הבטחתו לאברהם ולהושיע את בניו, הוא מצווה על משה שיאמר לבני ישראל כי יושיעם מכל ארבעת הדברים שבאו עליהם: בתחילה הציל אותם מן הדבר המסוכן ביותר והוא העינוי. על זה נאמר: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים". לאחר מכן הציל אותם מן העבדות: "והצלתי אתכם מעבודתם". אחר כך הציל אותם מהדבר הקל יותר והוא הגרות בארץ שאינה שלהם, ועל כך נאמר: "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה..." לבסוף מבטיח הקב"ה לקרב שכינתו אליהם: "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים". כפי הידרדרות במצבם של בני-ישראל, כך היא גאולתם.

אולם קיימת הבטחה חמישית: "והבאתי אתכם אל הארץ...ונתתי אותה לכם מורשה, אני ה'" - אוביל אתכם לארץ אותה הבטחתי לאבותיכם.

נשאלת השאלה: בכל ההבטחות מוזכרת המלה "אתכם", ואכן קויימו לגביהם ארבע ההבטחות הראשונות. אך מה באשר להבטחה החמישית? הלא ידוע שדור היוצאים ממצרים מתו במדבר ולא זכו להיכנס לארץ, מדוע גם שם מוזכר הביטוי "אתכם"?

"אור החיים" מסביר שלהבטחה זו היה תנאי, המופיע בסוף ההבטחה: "אני ה'" וגם לפניה: "...וידעתם כי אני ה' אלוקיכם, המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים". דור יוצאי מצרים לא האמינו שה'  הוא האלוקים והוא מובילם ל"ארץ זבת חלב ודבש" ולכן לא זכו להיכנס אליה.

ברוך ה' העומד בהבטחתו ומקיים דבריו לפרטי פרטים. נדע כולנו שה' מושיענו הוא המנהיג את העולם כולו בכל עת ובכל שעה.

 

 

 

"משלי שלמה"

 

"בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן. בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ, וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ. אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע. רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ, וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ. וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע, וְתִירוֹש יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ" (משלי ג'/ה'-י').

 

המורה החכם קורא לתלמידו יקירו:

"בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען" - לבטוח בה' בלב שלם ולא להסתמך רק על השכל - ההגיון. גם כשהמצב קשה ובינתך אומרת לך שהסיכווים אבודים, אל תאבד תקוה ואל תתייאש, אלא המשך לבטוח בה' ולהאמין בה' שיושיע אותך.

"בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך" - בכל מעשיך תחשוב על ה' בורא עולם ומנהיגו כדי להבין מה הוא דורש: את ההתנהגות-ההתנהלות הנאותה, באופן מוסרי-ערכי. אז ה' יישר את דרכיך ויכוון אותך לדרך הישרה, לברכה והצלחה.

"אל תהי חכם בעיניך, ירא את ה' וסור מרע" - הפניה היא גם למי שזכה ללמוד ולדרוש חכמה ותבונה:  אזהרה מפני ביטחון עצמי מופרז, כלומר: אל תאמר כבר החכמתי ואין לי יותר מה להוסיף וללמוד, אלא תרכוש יראת שמיים - תירא את ה' וסור מרע. היראה היא חכמת המוסר בדרך הסקת מסקנות והפקת הלקחים לעתיד טוב יותר. כך מתקנים את המידות ומשפרים אותן לחיים טובים, איכותיים ותקינים. "ריפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך" - יראת ה' למעשה היא מסגרת חינוכית-ערכית לחיים בריאים גופנית ורוחנית לגוף ולנפש: יראת שמים מהווה מעין מרפא לבשר - לגוף, ושיקוי חיים - סם מרפא לעצמות - למוח העצמות היוצר תאי דם בריאים - חיים לנפש: "כי הדם הוא הנפש" (דברים י"ב/כג').

 

סוד הקיום בעולמנו בא לידי ביטוי בנתינה הגשמית והרוחנית: "כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך" - מהעושר שזיכה אותך ה' בעולם כבד אותו - במתן צדקה, מתנות לאביונים, ועשיית חסד למעוטי היכולת במיטב שבמיטב "מראשית כל תבואתך", שהוא החלק הראשון מכל הבא מן השדה והכרם והוא מתנות כהונה, תרומות ומעשרות.

אמונה וביטחון בעשיה נכונה ונבונה של נתינה וסיוע לזולת, מהווים את המתכון לחיים הראויים עלי אדמות מתוך יראת שמים ומוסר ערכי.

בשכר זה "וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו" - אסמיך, מחסני המזון שלך, יתמלאו בשפע מזון משביע מפרי האדמה ומפרי העץ. "ותירוש יקביך" - יין חדש אשר ירבה עד אשר "יקביך יפרצו" - יעברו על גדותיהם כפי שנאמר: " יצו ה' איתך את הברכה באסמיך..." (דברים כ"ח/ח').

זו הברכה, ברכת ההצלחה, כתוצר של עשיה ונתינה ערכיים מתוך אמונה, יושר וביטחון.

 

ד"ר אברהם גוטליב

המרכז ללימודי יסוד ביהדות,

אוניברסיטת "בר-אילן"


"חוויית השבוע" מוגש ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות

אין תגובות:

פרסום תגובה

ילדים יקרים!
אתם מוזמנים לשתף אותנו בחווייתכם מקריאת עלונים אלו.

לפרטים ומידע נוסף – פנו אלינו! טל': 04-8450235, פקס': 04-8452788

מופעל ע"י "החוויה היהודית" הפועלת להעמקת ערכי היהדות

הרב אבינר